החלטה בתיק ת"ת 14757-10-11

1.         התובע הגיש כנגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לביצוע תביעה על סכום  קצוב בהתאם להוראת סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל ע"ס של 41,914 ש"ח.

2.         על פי כתב התביעה, הנתבע הינו ערב לקיום התחייבויותיו של מר אלדד כהן (להלן - הלווה) בהתאם לשטר הלוואה מיום 20.12.09.

            על פי הסכם זה הלווה התובע למר כהן סכום של 120,000 ש"ח.

כתב הערבות על ידי הנתבע מיום 14.3.10 הוגבל לסכום של 40,000 ש"ח.

3.         כתב התביעה הומצא כדין לידי הנתבע ביום 31.5.11 ולפיכך המועד האחרון להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה היה ביום 1.7.11.

4.         הנתבע לא הגיש את התנגדותו במועד ולפיכך החל התובע בנקיטת הליכים בתיק ההוצאה לפועל.

5.         הנתבע הגיש ביום 6.10.11, כנראה לאור נקיטת ההליכים נגדו, בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה.

בבקשה טוען הנתבע כי לא פעל להגשת התנגדותו במועד לאור העובדה כי עם קבלת התביעה הוא פנה למר כהן וזה הבטיח לו כי ידאג להחזרת ההלוואה לתובע וכי אין לו מה לדאוג.

בד בבד עם הגשת הבקשה למתן ארכה הגיש הנתבע את התנגדותו לתביעה.

לשתי הבקשות צירף הנתבע תצהיר שכל הנאמר בו הוא כי האמור בבקשה להארכת מועד וההתנגדות הינן אמת.

6.         כאמור, הבקשה להארכת מועד הוגשה למעלה משלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות.

            על מנת שבקשה מעין זו תיענה בחיוב על הנתבע להצביע על טעם מיוחד.

            על פי ההלכה הפסוקה, יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין. חריגה ממועדים שנקבעו טעונה הצגה של טעמים מיוחדים.

נקבע כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין, ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת מועד שהוחמץ.

בנסיבות המקרה שבפני אין בפי הנתבע כל טעם מיוחד. העובדה כי הנתבע פנה למר כהן לעניין בירור נסיבות הגשת התביעה כנגדו אינן יכולות להוות טעם מיוחד. לא זו בלבד שהנתבע לא טרח לציין מהו המועד שבו פנה למר כהן אלא אף לא טרח להמציא תצהיר ממר כהן שיתמוך בגרסתו.

בין כך ובין כך היה על הנתבע לפעול להגשת התנגדות במועד ולא להשהות את הגשת הבקשה בפרק זמן כה ארוך ובלא נימוק מיוחד.

למעלה מן הצורך, אין מחלוקת כי הנתבע היה מודע להליכים הננקטים כנגדו ואלה היו רבים, ורק כאשר החרב מונחת על צווארו טורח לפנות בבקשתו זו.

לסיכום, הבקשה והתצהיר אינם מגלים טעם מיוחד להארכת מועד.

7.         כפי שנאמר לעיל, התצהיר שניתן הינו גם בהתייחס  לגרסת ההגנה של הנתבע.